מקור ומסורת
המילה 手当て (te-ate) ביפנית פירושה המילולי הוא "להניח ידיים על" —
האינסטינקט האנושי הבסיסי ביותר: כשכואב לנו, אנחנו שמים את היד על המקום. טוהיי סנסיי
זיהה את הפוטנציאל שבמגע הטבעי הזה, ופיתח אותו לשיטה מסודרת ושיטתית.
בגיל 16, טוהיי חלה בדלקת קרום הריאה (פלאוריטיס) כתוצאה מאימוני ג'ודו אינטנסיביים.
הרופאים אמרו שחזה שלו כמו "כוס סדוקה". במשך שנה של החלמה, הוא פנה למדיטציית זן
ולתרגולי מיסוגי (טיהור) — ומתוך כך גילה שבריאות אמיתית נובעת מאיחוד גוף ונפש.
החלמתו המלאה — שהרופאים לא יכלו להסביר מבחינה רפואית — שכנעה את טוהיי שאימון נפשי
וטיפוח הקי הם שריפאו את גופו. הבנה עמוקה זו הפכה לבסיס של כל מה שפיתח אחר כך.
בפברואר 1944 נשלח טוהיי לסין הכבושה כמפקד יחידת רגלים. בשל המחסור ברופאים בשדה הקרב,
הוא החל לפתח את העקרונות של מה שמאוחר יותר קרא קיאצו — ריפוי באמצעות
הרחבת קי דרך לחיצת אצבעות.
לאחר המלחמה, טוהיי שיטת את המתודה על בסיס ארבעת עקרונות איחוד גוף ונפש.
קיאצו-הו פותח כחלק בלתי נפרד משין שין טויצו אייקידו (心身統一合氣道) —
שיטת קי-אייקידו המלאה. טוהיי בנה את הקיאצו על ארבעת עקרונות איחוד גוף ונפש,
ולימד אותו כפרקטיקה שכל מתרגל יכול לרכוש ולהשתמש בה — הן בדוג'ו והן בחיי היום-יום.
ב-1971 הקים טוהיי את Ki no Kenkyukai (אגודת הקי) להפצת עקרונות הקי.
ב-1980 הקים את Kiatsu Ryoho Gakuin (בית הספר לקיאצו) במטה אגודת הקי בטוקיו.
ספרו "Kiatsu" יצא לאור ב-1983.
כיום, Ki Society ודוג'ואות ברחבי העולם ממשיכים ללמד ולתרגל קיאצו
כחלק מתוכנית הלימודים של קי-אייקידו. המדריכים שלנו הם חברי Ki Society
(שין שין טויצו אייקידוקאי), הארגון העולמי שנוסד על ידי קואיצ'י טוהיי.
אוניברסיטת ג'ונטנדו (Juntendo) ביפן אף
מפעילה תוכנית דוקטורט לחקר קיאצו והשפעותיו.
